הצהרת הארכיבישוף קובינה לאחר פוגרום קיילצה – יולי 1946

• 1.תהלוכת טקס ההלוויה לקבורת קורבנות ה 4.1.1943 בדרכה ממקום הוצאת הגופות אל בית הקברות היהודי.
• 2.קריאה חתומה בידי הבישוף של צ'נסטוחובה תאודור קובינה ונציגי הרשויות המקומיות, המגנה את פוגרום קיילצה.

הצהרת הארכיבישוף קובינה לאחר פוגרום קילצה

אל כל תושבי העיר צ’נסטוחובה

רצח המוני של אזרחים פולנים ממוצא יהודי התרחש בקיילצה.

הנרצחים היו שלושים ושניים יהודים ושני פולנים אשר שרדו את תופת הכיבוש הנאצי, היו עדים למוות ולסבל של אהוביהם, והצליחו להימלט מן המוות מידי הכובש, לא בלי הסיוע של חלק מן הקהילה הפולנית הנוצרית.

האחראים לרצח, מוסרית ובפועל, פגעו בכבוד האדם והפרו הפרה איומה את הציווי הנוצרי של אהבת האחר ואת הציווי הכללי של “לא תרצח”.

שום דבר, שום דבר ממש, אינו מצדיק פשע זה המעורר את זעם האלוהים ובני האדם, ואת הרקע והשורש שלו יש לחפש בפנאטיות מרושעת ובבורות שאין לה הצדקה.

הפנאטיות של אחדים, המצדיקים את הפשע ברעיונות שקריים הלקוחים מימי הביניים, וזרים כל כך לקהילה הנוצרית ולעקרונות של דו קיום בשלום של כל אזרחי ארצנו, בלי קשר ללאומם ודתם, היא שהובילה לביצוע פשע זה ולבורות שדחפה לבצע אותו.

את שני הגורמים האלה יש לגנות בהחלטיות וללא סייגים כפושעים במשמעותם של חוקי אלוהים ואדם.

בעוד את הפנאטיות אנו מותירים לטיפול שלטון החוק, אנו מרחמים על חסרי הדעת, כי הם הרשו לעצמם להיות מוסתים לפשע אשר הכניס תוהו ובוהו לקיומנו ובייש את שמם הטוב של הפולנים בחוץ לארץ.

הפשע שהתבצע בקיילצה גונה בצורה סמכותית על ידי כל מי שדופק לבו פועם באהבה לחבריו בני האדם, ומסור לאמונות ולמנהגים של קדמונינו ולכנותם של רגשות אנוש טהורים.

אף על פי כן, הזדמן לנו להבחין בכך כי אפילו בעירנו צ’נסטוחובה , ישנם אחדים, למרבה המזל מועטים ביותר, אשר בדומה לפושעים מקיילצה, עושים כל מאמץ להסית את הבורים לפשע אשר החריד את תושבי קיילצה.

הצהרת הארכיבישוף קובינה לאחר פוגרום קיילצה

פיכך, בתור נציגיהם של תושבי צ’נסטוחובה , מתוך ביטחון בקהילה, במודעותה האנושית ובעקרונות הנוצריים והמוסריים בהם היא דוגלת, אנו מצהירים ומבקשים בזה כדלקמן:

כל הטענות בדבר רצח למטרות פולחן הן שקר.

איש מחברי הקהילה הנוצרית, בין בקיילצה, בין צ’נסטוחובה , או בכל מקום אחר בפולין לא נפגע בידי יהודים מתוך מטרות דתיות ופולחניות.

לא ידוע לנו ולו על מקרה אחד של חטיפת ילד נוצרי בידי יהודים.

כל הידיעות וההאשמות המופצות הן המצאה מכוונת של פושעים או המצאה לא מכוונת של בורים, ומכוונות להסית למעשי פשע.

הפושעים והבורים ראויים למשפט צדק או לחמלת חסד, אך לא לציות של חלק מן האוכלוסייה.

לכן אנו קוראים לכל תושב העיר והמחוז של צ’נסטוחובה , בלי יוצא מן הכלל, אנשים בעלי רצון טוב, שלא להאמין להאשמות ולשמועות הזדוניות, לבדוק האשמות ושמועות אלה אל מול מקורות אמיתיים, להזימן בתוך סביבתם המיידית, ולפעול בכל האמצעים שלרשותם נגד כל אפשרות של גרימת פרעות נגד הקהילה היהודית.

בטוחנו כי תושבי צ’נסטוחובה  בעלי המודעות החברתית והמסורים לעקרונות ולמוסר הנוצריים לא ייגררו להסתות הפושעות ולא יטילו כלימה על כולנו על ידי הרמת יד נגד אזרחים בני עירם אך ורק בשל דתם או לאומם.

הבישוף תאודדור קובינה

ד“ר ת. י. ולנסקי, מושל עירוני

י. קז‘מיירצ‘ק, מושל המחוז

ק. זיידה, נשיא המועצה העירונית הלאומית

ס. רקס, נשיא מועצת המחוז הלאומי

צ’נסטוחובה  8 ליולי 1946

* בפוגרום בקיילצה נרצחו  שני בחורים צ’נסטוחובה  שהובאו לקבורה בבית העלמין היהודי – דוד יוסף גרושקה ושמואל רעמבאק.