השואה
בליל 22-21 בספטמבר 1942, במוצאי יום כיפור, היום הקדוש ביותר ליהודים, החל חיסול הגטו היהודי בצ’נסטוכובה. הגטו הוקף על ידי המשטרה הגרמנית, חיילים אוקראינים וליטאים והמשטרה הפולנית. נשים הופרדו מבעליהם, ילדים מהוריהם. בין ה 22 בספטמבר ל 7 באוקטובר 1942 נשלחו ברכבות בקר אל מותם בטרבלינקה 40 אלף יהודים. עדות לתוכנית רצחנית זו הינו מסמך גרמני המפרט את לוח זמני רכבות המוות לטרבלינקה. בתערוכה מוצג גם פסלו המרגש של האמן הישראלי יליד צ’נסטוחובה שמואל ווילנברג, ששרד את המרד בטרבלינקה. הפסל מראה אב העוזר בעדינות לבנו להסיר את נעליו לפני הכניסה לתא הגזים.
לאחר חיסול ה”גטו הגדול” נותרו בצ’נסטוכובה כ 6,000 יהודים שרוכזו ב”גיטו הקטן”, עד לחיסולו ביולי 1943. היהודים ששרדו את חיסול הגטו הגדול ולאחריו חיסול הגטו הקטן בצ’נסטוכובה הועסקו בארבעה מחנות עבודת כפייה ליצור תחמושת עבור המאמץ המלחמתי הגרמני, שהופעלו על ידי חברת הוגו שניידר- AG האסאג.
באולם מוקרן סרט דוקומנטרי של הצלם לייב קושניר, יליד צ’נסטוחובה עם צילומים מתקופת הכיבוש והשנים הראשונות שלאחר המלחמה בצ’נסטוכובה.