חיסול גטו צ’נסטוחובה

• 1.הודעת הגרמנים בעניין הקמת מה שכונה "גטו רז'טקובה" (שאריות הגטו). רק יהודים שהועסקו במפעלי הנשק הגרמניים הורשו להתגורר מחוצה להם.
• 2.כרזה מיום 13 במאי 1944 המודיעה על תערוכת תעמולה גרמנית בשם Światowa zaraza żydostwa  (מגיפת יהודי העולם).
• 3. הודעה גרמנית בעניין מפקד אוכלוסין צ'נסטוחובה, 1941.
• 4.הודעה גרמנית בעניין ביקורת ורישום בקר וסוסים, 1942.

בליל 21 בספטמבר 1942, במהלך יום הכיפורים, החל חיסול גטו צ’נסטוחובה. הגטו הוקף על ידי המשטרה הגרמנית ויחידות מגויסות של אוקראינים, ליטאים והמשטרה הפולנית. בשעה 7:00 בבוקר החלו הגרמנים ו”כוחות העזר” שלהם להוציא את היהודים מדירותיהם ברחובות, וילסונה, גריבלדייגו, קאוויה, קרוטקה, רינק ורשבסקי וכן חלקים מרחובות גרנצ’רסקה ונדז’צ’נה. נשים הופרדו מבעליהן וילדים מהוריהם. ב-22 בספטמבר 1942, בשעה 12:29, יצא משלוח היהודים הראשון מתחנת רכבות המשא וארטה בדרכו למחנה ההשמדה בטרבלינקה. הרכבת הגיעה ליעדה ב-05:15 למחרת היום. שמואל ווילנברג, יהודי צ’נסטוחובה ובנו של האמן פרץ ווילנברג אשר לקח חלק פעיל במרד במחנה ההשמדה טרבלינקה כתב בספר זיכרונותיו: הם הריצו אותנו תוך שהם מכים בנו ומקללים אותנו. הייתה צפיפות נוראה, 120 איש נדחפו לתוך קרון בקר רגיל אחד. המשלוח השישי והאחרון של יהודי גטו צ’נסטוחובה יצא ב 7 באוקטובר 1942. בטרנספורטים אלה נשלחו למחנה המוות בטרבלינקה ושם נרצחו כ 40,000 יהודים.
אחרי החיסול של סתיו 1942 שילחו הגרמנים את 6,000 היהודים שנותרו בגטו למחנה עבודה, שנקרא כביכול “הגטו הקטן”. בעלי המלאכה המיומנים ביותר שוכנו בבית פרנק, בשדרות הבתולה הקדושה מריה 14. הם הורשו לחיות עם בני משפחותיהם וביצעו עבודות שונות שהוזמנו על ידי הגרמנים. חיסול הגטו הקטן הושלם ביולי 1943. מי ששרדו את האירועים הטראגיים נשלחו למחנות עבודת כפייה. קונצרן תעשיית הנשק הוגו שניידר AG לייפציג (האסאג) הקים שישה מחנות עבודה ליהודים באיזור ב: סקרז’יסקו-קמיינה, קיילצה צ’נסטוחובה (בפלצרי, וארטה, במפעל הפלדה ראקוב ובמפעל צ’נסטוחוביאנקה). מחנות עבודת כפייה הוקמו בכל המפעלים של הקונצרן ששכנו צ’נסטוחובה. בהם הוחזקו כאסירים ונוצלו כ 10,990 עובדי כפיה יהודים, מהם כ 3,490 תושבי צ’נסטוחובה במקור.