מי היה פרופ’ פרץ ווילנברג

•  1. ציורי התקרה של בית הכנסת הישן שעוצבו על ידי פרץ ווילנברג.
•  2. ציוריו של פרץ ווילנברג על קירות בית הכנסת הישן.
•  3. פרץ ווילנברג מפקח על עבודות החידוש של בית הכנסת הישן.

פרץ ווילנברג היה בוגר האקדמיה של סנט פטרסבורג ובית הספר לאומנויות של ורשה. הוא קיבל מלגה מן הרוזן לודוויק קרסינסקי. ווילנברג היה תלמידם של איליה רֶפּין ווויצ’ייך גֶרסון. הוא לקח חלק בפעולות מחתרתיות. מעורבותו במאבק לעצמאות וציור “הנשר הלבן” [הסמל הלאומי של פולין], שלא הוצג ברבים, הוביל את שלטונות רוסיה להטיל עליו גזר דין מוות. ב-1906 נמלט ווילנברג לצ’נסטוחובה ושם הקים את בית הספר הראשון לציור בעיפרון ובצבע, ועל כך קיבל מדליית כסף בתערוכת התעשייה והחקלאות של צ’נסטוחובה ב-1909. הוא יצר סגנון של גופן אישי משלו שהמבקרים בני זמנו כינו “נאו רנסנס יהודי”. הוא השתמש בסגנון זה לעיטורן של תקרות בתי הכנסת בצ’נסטוחובה ובאוֹפָּטוֹב, וכמו כן עיצב חלונות זכוכית ורצפות צבעוניים. בזמן הכיבוש הנאצי הוא העמיד פנים כסובל מחירשות קשה והסתתר בוורשה תחת השם קרול בֶלטָזָר פנקוסלבסקי. באותם ימים הוא התפרנס מציור דמויות של קדושים, וביניהם גם דמותו של ישוע תחת הכותרת “ישוע, אני שם בך את מבטחי”. פרץ ווילנברג נפטר ב-1947 ונקבר בבית העלמין היהודי בלודז’.