יהודי צ’נסטוחובה בראשית המאה ה-20

113
הקהילה היהודית הייתה מחולקת לפי רמות הכנסה. המשפחות העניות יותר בנו את בתיהם ולעתים אפילו דירות יחידות, צריפים וכד' בחצרות בתים. את המבנים הקימו מן החומרים הזמינים הזולים ביותר – אבן גיר, עצים מהיערות שבסביבה, ענפים וכד'. גגות הבתים, או ההרחבות הללו כוסו לרוב בנייר זפת  .כדי להעלות את קרנם נהגו בעלי יחידות הדיור בעיר העתיקה לקשט את חזיתות מבניהם במרפסות מעוטרות בסגנון "ארט נובו", בכרכובים מורכבים, בחלונות מעוטרים וכו’.

בעיר העתיקה של צ’נסטוחובה ברחובות: טַרגוֹבה, גַרנצ’ַרסקה, נַדזֶ’צ’נה, סֶנָטורסקה, קוזיה, גֶנסיה, פְּטָסיה, סְפָּדֶק ומוֹסטוֹבה, היו בעיקר בתים בני קומה אחת. הבתים לא היו מחוברים לביוב, היו להם חצרות צרות וזוויתיות, ובארות מים היו נדירות. את המים המלוכלכים היו שופכים ישירות מן החלונות לתוך תעלות ביוב קטנות. בקומה הראשונה של הבתים, בצד הפונה לחצרות היו מרפסות ארוכות עשויות עץ ששימשו לייבוש כביסה או להשתזפות בשמש. מרפסות אלה שימשו את היהודים הדתיים להקמת סוכות שאותן כיסו בענפי עצים. הם נהגו להתפלל ולאכול בסוכות במשך שבעת ימי החג. חג זה בא לציין את יציאת מצרים כפי שכתוב בתורה: “בסוכות תשבו שבעת ימים[…] למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים”.