הקמת הגיטו היהודי בצ’נסטוחובה

• 1.מפת הגטו הקטן.
• 2.מפת הגטו.
• 3.לאון קופינסקי, יושב ראש מועצת היהודים צ'נסטוחובה.
• 4.זליג רוטברד, חבר מועצת היהודים.
• 5.שובר מזון.
• 6.שובר לארוחת צהריים.
• 7.דוגמאות של בולים "סיוע לחורף".
• 8.תג של המשטרה היהודית.
• 9.שנתנון סטטיסטי של מועצת היהודים לשנת 1940.
• 10.חברי מועצת היהודים.

ב 9 באפריל 1941 ציווה הגרמני סטָרוֹסט וֶנדלֶר להקים אזור מגורים יהודי צ’נסטוחובה. הגטו צ’נסטוחובה היה שונה מגטאות רבים בערים אחרות בכך שלא היה מוקף בגדרות המפרידות בין השטחים האריים ללא אריים. עם זאת ההוראות שניתנו דרשו לבודד את היהודים מן האוכלוסייה הפולנית. שלטונות כוחות הכיבוש יצרו תנאי מחיה קשים ביותר בגטו. איסורים חמורים, גירושים ושינוי מקומות מגורים, שלילת תנאי חיים נורמלים, דוחק אדיר של האוכלוסייה, חוסר יכולת לספק צרכים אנושיים בסיסיים וכן רעב. כל אלה היו שיטות ליצירת תחושה של סכנה מתמדת, ואלה גרמו לירידת הערך העצמי ולתחושת חוסר תקווה וחוסר אונים. לשמירה על עצמם ניסו יהודי הגטו ליצור אווירה של חיי יומיום נורמליים. הם הקימו ספריות סודיות, סיפקו לימודים לילדים ולנערים, ניסו לארגן חיי חברה, מסחר, אומנות, חידשו מוסדות צדקה, הקימו בתי תמחוי חוקיים למחצה ולא חוקיים, בתי יתומים, סיוע רפואי ושירותי רווחה. כבר בדצמבר 1939 התכנסו פעילים מן הקהילה היהודית והחליטו להתחיל בפעילות תרבותית בניגוד לחוק. בראשית 1940 ניתנו בחשאי שיעורים לצעירים שלא יכלו להמשיך את חינוכם, וזאת בהשגחתם של מורי בתי הספר התיכוניים היהודיים. בפברואר 1940 הוקמה ספרייה ברחוב נדז’צ’נה. באביב 1941 הקימה תנועת נוער ציונית קיבוץ ברחוב בערעק יוסלביץ’. בדצמבר 1942 הוקם הארגון היהודי הלוחם, ובו כ-300 חברים. תושבי הגטו סירבו להשלים עם השמדה טוטלית.